בעידן שבו כולנו צלמים וכולנו מצטלמים. אפילו התמונה שלנו בעמוד הפייסבוק מייצגת אותנו בפני העולם: מעסיקים אפשריים, לקוחות חדשים ואפילו בני זוג פוטנציאליים. אבל הצילום, שלוכד רגע בודד וספונטני, לא תמיד משקף את המהות האמיתית שלנו – שכן העמדת הפנים, המסכות השונות שאנו עוטים ומנגנוני ההגנה שלנו לא תואמים את ה"אני" האותנטי.

בשילוב של תחומי ידע שונים מעולם הפסיכולוגיה, הפילוסופיה, האמנות ותורות גוף ונפש, יצר קופיצ'ינסקי את מודל "המודעות הפוטוגנית" – וכיום הוא מעביר בארץ ובעולם סדנאות פרטניות וקבוצתיות ללימוד השיטה. "זוהי טכניקה המאפשרת למצולם להקרין את המיטב שבו אל מול המצלמה – וגם מול קהל", הוא מסביר, ומוסיף כי "לכל אדם יש אפשרות ללמד לשפר את יחסו הביקורתי לתמונות שלו, וגם את יכולותיו בתחום".

  "תוצאות הצילום הן מראה לעולם הספקות הפנימיים שלנו. גיליתי שככל שהגעתי עם המצולם למקום אמיתי וחשוף יותר באשר לרגשותיו ותפישת העצמי שלו – כך הוא נראה פוטוגני יותר. למדתי שפוטוגניות היא האמנות של הנוכחות שלנו, מתוך ביטויו של יופיינו הפנימי.

רבים מאיתנו מאמינים שפוטוגניות הינה גזירת גורל. הטענה המרכזית היא שפוטוגניות היא מיומנות נרכשת הניתנת ללמידה. כל מי שילמד ממני את השיטה לה אני קורא העצמת המודעות הפוטוגנית, יצליח להשתחרר סופית מהתחושה שמי שעומד מול המצלמה הוא  גדולה בהרבה מעבר לאותו צילום יפה. מדובר בלמידה של עמידה מול קהל, עמידה מול מצלמה, עמידה מול עין ביקורתית. זה בסופו של דבר עמידה מול השדים הפנימיים שלנו."

ראובן קופיצ'ינסקי (Reuven Kopitchinski) אחד מצלמי הפורטרטים המובילים בישראל חוקר במשך שנים רבות את הפוטוגניות, תבע את המושג "מודעות פוטוגנית" ויצר שיטת עבודה ייחודית המשלבת צילום ופסיכולוגיה להשגת תמונת דיוקן שהמצולם ישמח ויהיה גאה בה. בימים אלה הוא במסע בישראל ובעולם בהרצאות אינטראקטיביות בנושא מסקנות מחקרו ומשלים את כתיבת ספרו "מודעות פוטוגנית – אומנות הנוכחות".

משך קרוב לארבעים שנות קריירה מפוארת הגיע ראובן לשיאים שצלמים בינלאומיים בודדים הגיעו אליהם. היה תלמידו של ארנולד ניומן (מגדולי צלמי הפורטרטים במאה ה-20), תמונותיו הופיעו במגזינים המכובדים בעולם (החל בניוזוויק וכלה בפורבס ואחרים), נבחר לצלם מסעות פרסום רבי השפעה (עם חברות דוגמת  Federal Express, קוקה קולה, מקדונלדס ועוד ומאז שובו מארה"ב הפך לצלם הפוליטי הישראלי המוביל אשר תצלומיו ליוו כמעט כל מסע בחירות בישראל (החל מאריאל שרון ז"ל בראשית שנות ה-2000, דרך ברק, בנימין נתניהו, שמעון פרס ז"ל, עמיר פרץ, אביגדור ליברמן ואחרים).

במשך קרוב לארבעים שנות עבודתו כצלם ותוך כדי עבודתו המסחרית והאומנותית התמקד בפניהם של מצולמיו וניסה ללמוד מהם על הווייתו הפנימית של האדם. מתוך ההכרה כי עולה בידיו לעיתים קרובות להעצים את מימד הפוטוגניות של מצולמיו החל לחקור מדוע יש אנשים שהמצלמה "אוהבת" יותר מאחרים.

"כמו כולנו גם אני נתקל באנשים רבים החוששים מהמצלמה, באופן כמעט לא רציונלי. בימינו, למרות שמדובר בכלי נגיש מאוד הנמצא בשימושו של כל אדם, המצלמה היא עדיין בעלת כוח אדיר, כמעט מאיים. היא מתבוננת בנו כשאנו חשופים, במערומינו הנפשיים, תוך שהיא מעלה על פני השטח את תחושות החרדה ואת קולו של הספק העצמי.

רוב האנשים מבקשים ממני "לתפוס אותם" כשהם לא מוכנים לזה משום שכולנו מרגישים וחוששים שכל קליק של המצלמה מתעד ומנציח את הפגמים שלנו. כשאני מכוון אליך מצלמה- מה קורה? אתה מוצף במחשבות: "אני לא מספיק טוב, אני מכוער או לא מספיק יפה, אני לא מספיק חכם, עליתי שני קילו, רואים את הקמטים החדשים בפניי. רובנו עומדים נבוכים מול המצלמה ולא יודעים מה לעשות. אני אומר אל תעשו כי צילום לא עוסק ב-Doing אלא ב-Being. לכל אדם יש חסם כזה או אחר שאני בדרכי מאתר ומפרק על מנת לצלם את הגרסה הכי יפה של המצולם – שידע מעכשיו שכל אחד יכול להיות פוטוגני. המצולם עובר תהליך של קבלה עצמית מול המצלמה שבסופו של התהליך מתקבלת תמונה אותנטית, אמיתית וחשופה שמעצימה את יופיו של המצולם."

המצלמה אינה האויב

המצלמה היא בסך הכל מצבור של חלקי זכוכית, מתכת, ברגים ומעגלים מודפסים. אין בה נשמה אנושית, והיא אובייקטיבית מאין כמותה. ביכולתה לשקף את יופיינו החיצוני, כמו גם את יופיינו הפנימי. כאשר אנחנו מבינים זאת, ומאפשרים למעצור שבולם את המהות הפנימית שבנו להיפתח – מתעוררת בנו הפוטוגניות במלוא יופיה.

התהליך שפיתח קופיצ'ינסקי הוא בעיקרו מסע רגשי, המאפשר למצולמים לקלף את המסכות שעל פניהם בדרך לגילוי העצמי האותנטי והפוטוגני. תהליך זה נלמד בסדנאות שמעביר קופיצ'ינסקי בישראל וברחבי העולם, בסטודיו, בקבוצות או באופן אישי, והוא מיישם אותו יחד עם מצולמיו.

ראובן מאמין שלכולנו כדאי לעבור תהליך דומה המנטרל את הפחד מהמצלמה, מסייע למצולם ללמוד לאהוב אותה, ודרכה את עצמו. "התמונות שאנחנו מצלמים ומעלים לרשת הן כרטיס הביקור שלנו, ועליהן לייצר את הרושם המשרת את המסר שברצוננו להעביר – אמינות ויציבות, במקרה של עורך דין למשל; או דינמיות וחשיבה יצירתית, במקרה של אנשי קריאייטיב בענף הפרסום. הכנה מתאימה תשיג תוצאות טובות יותר.

me and amir 2mailלעיונך מצורפים קישורים שונים אודות עבודתו של קופיצ'ינסקי:

 סרטון המתעד מפגש של קופיצ'ינסקי עם חבר הכנסת, עמיר פרץ בסטודיו

ראיון לתכנית בוקר בערוץ 2

עמוד הפייסבוק של ראובן

כתבת אינטרנט שנעשתה על ראובן באתר הצילום "מגה פיקסל" 

שם  (נדרש)

Email (נדרש)

הודעה  (נדרש)

 

מספר טלפון  (נדרש)